פסק-דין בתיק ת"ק 008551/03

ביום 11.04.03 ברחוב יוסף טל בבת ים ארעה תאונת שרשרת. רכבה של הגברת  היה ראשון, מאחורי רכבם של התובעים ומאחורי רכב התובעים, רכבו של הנתבע 2 מועלם יחיה.

התובעים הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת 1 והנתבע 2 ובפתח עדותו של התובע 2,התברר כי אין יסוד לתביעת התובעים כנגד הנתבעת 1 וביקשו למחוק את התביעה נגדה והיא נמחקה.

כנגד הנתבע  2, עילת התביעה של התובעים היא כי רכבו של הנתבע 2 פגע ברכבם מאחור והדף אותם לעבר רכבה של הנתבעת 1. 

מנגד הנתבעת 1 הגישה תביעה על נזקיה כנגד התובע 2, מי שנהג ברכבם של התובעים וכנגד הנתבע 2 , מי שנטען שפגע ברכב התובעים והדף אותו לעבר רכבה.

יצוין כבר כאן, כי בכתב התביעה הנגדית, טענה התובעת הנגדית , גברת פיליפסקו, כי רכב הנתבע 2, פגע ברכב שלפניו, של התובעים, שפגע ברכבה עקב אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת.

מטעם התובעים העיד בפני הנתבע 2, שטען כי נהג את רכבו אחרי רכבה של הנתבעת 1, זו בלמה ועצרה וכי הוא בעקבותיה עצר את רכבו במרחק של 50-70 ס"מ מאחורי רכבה, וכשהוא במצב עצירה, כך הגיע הנתבע  2, פגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכבה של הנתבעת 1.

הנתבע טען, כי לא כך הדבר וכי התובע 2 פגע ברכבה של הנתבעת 1 תחילה ורק לאחר מכן הוא פגע ברכבו של התובע 2 וכי הוא אחראי רק בנזקים בחלק האחורי של הרכב.

הנתבעת 1, התובעת שכנגד, גב' פליפסקו, העידה בפני באופן נחרץ כלדקמן:

" . . . עמדתי בשורת מכוניות באור אדום. מאחורי שמעתי שהיתה מכונית שעצרה בבלמים חזקים. היא הספיקה לעצור מאחורי. לאחר כמה שניות שמעתי את המכונית שנכנסת בי.  המכונית שמאחורי לא פגעה בי אבל היא עצרה מאוד קרוב אלי ולאחר מכן בא הנתבע 2, פגע בו ודחף אותו עלי . . .".

במחלוקת שבין התובעים לנתבע 2, למעשה, הנתבעת מס' 1, הינה עדה נטרלית, ואף אולי היה יותר טוב מבחינתה שתעיד ששני הרכבים שהיו מאחוריה פגעו בה, כדי להשיג פסק דין כנגד יותר מגורם אחד להבטחת הגבייה, ואכן בכתב התביעה שלה, כתבה שהיא מייחסת לתובע 2 אחריות לאירוע התאונה בכך שהוא עמד קרוב מדי אליה.

הגברת פליפסקו העידה בברור ובבהירות, שהתובע  2 עצר מאחוריה, לא פגע בה, ולאחר מספר שניות בא הנתבע 2, פגע בו ודחף אותו אל רכבה.

בעובדה שהתובע 2 עצר כ - 70 ס"מ מאחורי רכבה של התובעת הנגדית, לא מצאתי משום רשלנות.

לאחר ששמעתי את שלושת הנהגים, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן, רכבו של התובע 2, עצר אחרי רכבה של הנתבעת 1, עצירה מלאה ורק לאחר מכן נפגע על ידי רכב הנתבע 2 ודחף אותו לעבר רכבה של הגברת פליפסקו.

באשר לנזקים:

1.         נזקם של התובעים בתביעה עפ"י דו"ח השמאי הינו  7,077 ש"ח בתוספת שכ"ט שמאי 743 ש"ח. סה"כ 7,820 ש"ח.   התובעים תובעים גם הוצאות משפט בסך 250 ש"ח  ואי הנאה ושימוש ברכב בסך 1,000 ש"ח. בקשר להוצאות אין זה נזק שנגרם בתאונה אלא שסכום שביתה משפט יפסוק אותו במסגרת ההוצאות הכלליות, והסכום השני לא הוכח.

לפיכך נזקם המוכח של התובעים  הינו 7,820 ש"ח.

2.         נזקה של התובעת הנגדית:

התובעת  הנגדית פנתה למבטחיה וקיבלה פיצוי על הנזק הישיר אשר נגרם ברכבה, למעט סך של 223 ש"ח, ניכוי כינון אוטומטי , 1,700 ש"ח השתתפות עצמית , 1,415 ש"ח השתתפות עצמית וירידת ערך וסה"כ 3,338.

לאור קביעתי שהאחריות לתאונה נופלת כולה על נתבע 2,מועלם יחיה, אני מחייב את הנתבע 2, מר מועלם יחיה, לשלם לתובעים דדיאשווילי זהר וגרשמן מיכאל את הסכום של  7,820 ש"ח, בתוספת אגרת משפט בסך 129 ש"ח  והוצאות משפט בסך 800 ש"ח והכל בתוספת בפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 07.09.03 ועד התשלום בפועל.